שנה תמונת רקע

אודות

מעיינות רבים נובעים למרגלות הר הגלבוע. אחדים מהם, כגון גן השלושה, מעיין חרוד וגני חוגה הפכו לפארקי מים ממוסדים. לעומתם, עין שוקק, עין מודע ונחל קיבוצים, שמשכו אליהם מטיילים רבים, נותרו ללא השגחה. בקיץ, מדי יום ביומו, הגיעו אל המעיינות אלפי מבקרים, חלקם לצערנו פגע  בצומח ובסביבה.
כך נולדה יוזמת פארק המעיינות, השוכן באדמות הקיבוצים ניר דוד, מסילות ורשפים. המועצה האזורית "עמק המעיינות", קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים ורשות ניקוז ירדן דרומי, בתמיכה ובעזרה של משרדי הממשלה - המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות, משרד החקלאות והמשרד לפיתוח אזורי - נגב וגליל ,חברו ליצירת פארק מים ייחודי, שאין דומה לו בישראל.  
הפארק כולל מעיינות ופלגים שמימיהם נובעים בלב אזור חקלאי. בפארק נסללו דרכים באורך כולל של כ-15 ק"מ, והם מובילים את המטיילים בבטחה למעיינות. הפיתוח בפארק מזערי ונותן את כל הכבוד לטבע. הסדרת אופן הביקור בפארק מעניקה הזדמנות לשקם את הטבע, לשחזר את הצמחייה הטבעית.

האזור בעבר
שפע המים שבמרחב פארק המעיינות משך את האדם למקום כבר בתקופות פרהיסטוריות. עדות לכך הם כלי צור, מתקנים חצובים בסלע וכלי אבן רבים שנמצאו בשדות שמסביב. למרגלות תל שוכה וליד עין מגדל אף נמצאו פיסות אובסידיאן - זכוכית וולקנית שמקורה באסיה הקטנה. מסחר בחומר יקר מעיד על חשיבותו של המקום. מאז לא נטש האדם את האזור.
גם בתקופת הברונזה (הכנענית) היה פה יישוב חשוב. אחרת אין להסביר את הימצאותה של חרפושית (חותם מצרי המזכיר במראהו חיפושית). כלי חרס וממצאים אחרים מעידים על יישובים משגשגים בתקופת הברזל (התקופה הישראלית), בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית. התקופה הרומית הותירה את חותמה לאורך נחל עמל (בתחום בגן לאומי גן השלושה) ובהם שרידים של תיאטרון מים עתיק. בירתו של האזור באותם ימים הייתה בית שאן, מהערים המפוארות של העולם הקדום. עמק בית שאן נודע אז כמקום המגדל פשתה איכותית, שיוצאה ברחבי העולם הקדום.
בראשית התקופה הערבית היה העמק בעיקר אזור חקלאי, שניצל שילוב ייחודי של שפע מים, שדות פוריים ואקלים חם. גידלו אז אורז, אינדיגו (צמח להפקת צבע), קנה סוכר ומטעי תמרים. החל מהמאה העשירית שוטטו כאן בעיקר שבטי בדווים.  

פארק המעיינות, ד.נ. בית שאן 3221, טלפון לבירורים ומידע נוסף: 04-6881427, הפקה: חצב דה ויט פרסומאים
צילום: אתי חן ברייר, עיצוב האתר: ICDesign, פיתוח ובנייה: קובי פתרונות ג'ומלה